179,-
מדיטציה על הקיום האנושי, הרומן מדגיש את הפנים המפחידות של החוק, הפוליטיקה, הדת והאל, המקורות העיקריים לכיבוש המובילים לגבעולים. הכוח, בין אם הוא אנושי או אלוהי, זן מאליץ והגשמה מתוך אלימות וכפילות, פורח בקינוחים ומשיג קדושה דרך עבדות. באופן פילוסופי, פסיכולוגי, אנושי וחברתי בצורה אחידה, הספר הוא אגוז של עבודה, סכסוך, זרוע וציפייה באדם. הסיפור הוא של תומא קונג', אסיר מורשע כבעשת עשורים ואחד, אשר נאשם באונס ורצח של ילדה קטנה שלא פגש אף פעם. הוא לא ידע שהוא השעיר לעץ של בן פוליטיקאי. רזאק היה אחר, תומא קונג' פגש בו בכלא. בגיל שלוש עשרה, רזאק ברח מהבית בקרלה לערב, נלקח להרם לשרת פילגשות של אקים, בעל נטעי תמרים. רזאק מוסחף נטול אורח חיים, ואחרי תשעה עשורים ברח מהסראגליו וחזר לקרלה. רזאק, אשר אין לו יכולת להוליך ואשר אי-זמן מתאונן את אשתו ואת רעיונותיה, הוא נקי מכל הדברים. על הגבעה, תומא קונג' שלף את המסכה שלו ושמע את צעקתו החלשה של רזאק, צעקת כאבה של האנושות.