Om יומני אדם וחוה / The Diaries of Adam and Eve
היא שאלה אותי אם התבדחתי בדיוק בזמן האסוןShe asked me if I had made any jokes just at the time of the catastropheנאלצתי להודות שהתבדחתי עם עצמיI was obliged to admit that I had made a joke to myselfלמרות שלא אמרתי את הבדיחה בקול רםalthough I did not make the joke aloudזו הייתה הבדיחה שחשבתי לעצמי this was the joke I was thinking to myself: חשבתי על המפליםI was thinking about the waterfalls"כמה נפלא לראות את גוף המים העצום הזה נופל שם למטה!""How wonderful it is to see that vast body of water tumble down there!"ואז, ברגע אחד, מחשבה בהירה הבזיקה בראשיThen in an instant a bright thought flashed into my head"זה יהיה הרבה יותר נפלא לראות את המים נופלים במעלה המפל!""It would be a great deal more wonderful to see the water tumble up the waterfall!"בדיוק עמדתי למות מצחוק כשכל הטבע השתחררI was just about to die from laughing when all nature broke looseונאלצתי לברוח על חייand I had to flee for my life"עכשיו אתה רואה," היא אמרה בניצחון"now you see" she said triumphantly"הנחש הזכיר את הבדיחה הזאת""the Serpent mentioned that very jest""הוא קרא לזה הערמון הראשון""he called it the First Chestnut""והוא אמר שזה היה קוואלי עם הבריאה""and he said it was coeval with the creation"אבוי, אני אכן אשםAlas, I am indeed to blameהלוואי שלא הייתי כל כך שנוןI wish that I were not so witty
Visa mer