Böcker utgivna av Judaism

עץ חייםשער ב' ענף גבפרק זה הרב ז"ל ממשיך ומבאר- והוא כי בחינת האורות שהם עצמות הנשמה הפנימית שבתוך הכלים כנזכרים לעיל, הנה אלו האורות מתחלקים לשתי בחינות והם אור פנימי ואור מקיף. והענין הוא כי הנה האור המחיה והמאירה בתוך העשר ספירות הנקרא כלים, הנה יש בו בחינה המתלבשת תוך הכלים, כדמיון נשמה הנכנסת תוך אברי הגוף, ומתלבשת תוך איברי האדם, ומחיה אותם ומאיר בהם בפנימיותםהספר עץ חיים נכתב על ידי רבי חיים ויטאל, והוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה. החיבור כולל את תורתו של האריז"ל ואת שיטתו בקבלה, כפי ששמע אותההרב ויטאל בעצמו מפיו. את תוכנו של הספר שמע רבי חיים ויטאל ז"ל במשך 20 חודש בהם התגורר האריז"ל בצפת, בתחילה נכתבו הדברים בקיצור, ואחר כך בפרטי פרטים הספר שיועד על ידי רבי חיים ויטאל להוות את ספר היסוד ללימוד תורת הקבלה, נקרא בשם 'עץ חיים' מתוך כוונה לרמוז ל'עץ החיים' שהיה בגן עדן קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בעניינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי. בהיכל ז' היכל אבי"ע יש תשעה שערים, והם שער דרושי אבי"ע, שער ציור העולמות, שער השמות, שער השמות, שער כסא הכבוד, שער סדר אבי"ע, שער פנימיות הקליפות, קליפת נוגה, ושער קיצור אבי"עידוע כי רבי חיים ויטאל ז"ל גילה טפח בתורת האר"י זלה"ה, וכיסה אותו באלפים אמה. עוד ידוע כי כל סוגיה וסוגיה בדבריו היא לא שלימה, והיא מפוזרת לאורך ורוחב ספריו הקדושים כאן הביאור הוא מקיף על ספר עץ חיים, עם הסברים, הגהות, תרשימים וטבלאות צבעוניים, וחיבור חלקי הסוגייה מעץ חיים, ושמונה השערים המצוינים לרב ז"ל, מבוא שערים ושאר ספרי הרב ז"להביאור גם על פי הקדמת רחובות הנהר למרן הרש"שביאור דרושי פנימיות וחיצוניותביאור על פי דרוש הדעת ביאור לפי סוגיות ערכין ביאור על פי סוגיות עובי ואורךביאור על פי סוגיות דכללות והתכללות, ופרטות וכללותומכל המפרשים, כדי שהסוגייה וסוגיה תהיה מובנת לכל אחד. עם כל זאת כל המבואר כאן בחיבור זה הוא כדי לשכך את האוזן. והתרשימים הם כדי לשבר את העין, בשער זה יש מאות הגהות, מראה מקומות וביאורים. תרשימים טבלאות וציורים בצבע

עץ חייםשער א' ענף הבפרק זה הרב ז"ל מבאר הקדמות חשובות, רצוני בענף זה להקדים קצת הקדמות אל כל הבא למלאות את ידו ולהתעסק בחכמה זאת, והוא כי כבר ביארנו לעיל כי פרצוף אדם כלול מרמ"ח אברים בעשר ספירות פרטיות שבו, באופן זה כי כתר הוא גולגלתא וחב"ד הם שלוש מוחין, וחג"ת הם ב' דרועין וגופא ונה"י ב' שוקין, ואמה ומלכות היא נקבה שלו, אמנם אם תרצה לחלק ולפרט אלו העשר ספירות הכלליות בפרטים רביםהספר עץ חיים נכתב על ידי רבי חיים ויטאל, והוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה. החיבור כולל את תורתו של האריז"ל ואת שיטתו בקבלה, כפי ששמע אותההרב ויטאל בעצמו מפיו. את תוכנו של הספר שמע רבי חיים ויטאל ז"ל במשך 20 חודש בהם התגורר האריז"ל בצפת, בתחילה נכתבו הדברים בקיצור, ואחר כך בפרטי פרטים הספר שיועד על ידי רבי חיים ויטאל להוות את ספר היסוד ללימוד תורת הקבלה, נקרא בשם 'עץ חיים' מתוך כוונה לרמוז ל'עץ החיים' שהיה בגן עדן קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בעניינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי. בהיכל ז' היכל אבי"ע יש תשעה שערים, והם שער דרושי אבי"ע, שער ציור העולמות, שער השמות, שער השמות, שער כסא הכבוד, שער סדר אבי"ע, שער פנימיות הקליפות, קליפת נוגה, ושער קיצור אבי"עידוע כי רבי חיים ויטאל ז"ל גילה טפח בתורת האר"י זלה"ה, וכיסה אותו באלפים אמה. עוד ידוע כי כל סוגיה וסוגיה בדבריו היא לא שלימה, והיא מפוזרת לאורך ורוחב ספריו הקדושים כאן הביאור הוא מקיף על ספר עץ חיים, עם הסברים, הגהות, תרשימים וטבלאות צבעוניים, וחיבור חלקי הסוגייה מעץ חיים, ושמונה השערים המצוינים לרב ז"ל, מבוא שערים ושאר ספרי הרב ז"להביאור גם על פי הקדמת רחובות הנהר למרן הרש"שביאור דרושי פנימיות וחיצוניותביאור על פי דרוש הדעת ביאור לפי סוגיות ערכין ביאור על פי סוגיות עובי ואורךביאור על פי סוגיות דכללות והתכללות, ופרטות וכללותומכל המפרשים, כדי שהסוגייה וסוגיה תהיה מובנת לכל אחד. עם כל זאת כל המבואר כאן בחיבור זה הוא כדי לשכך את האוזן. והתרשימים הם כדי לשבר את העין, בשער זה יש מאות הגהות, מראה מקומות וביאורים. תרשימים טבלאות וציורים בצבע

עץ חייםשער א' ענף דבפרק זה הרב ז"ל מבאר את בחינת מדרגות העולמות אשר נבראו תוך מקום החלל הריקני הנ"ל שאין דבר חוצה לו מן המקום הזה וכל העולמות כולם הם תוך המקום הזה, ואל יעלה בדעתך כי העשר ספירות הנקרא אצלינו בספר הזוהר עשר ספירות דאצילות, אל תטעה לחשוב שהם יותר ראשונים וגבוהים מכל מה שנאצלו, כי כמה עולמות קדמו עליהם ולרוב העלמם לא שלחו בהם יד להזכירם בספר הזה אלא ברמז נפלאהספר עץ חיים נכתב על ידי רבי חיים ויטאל, והוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה. החיבור כולל את תורתו של האריז"ל ואת שיטתו בקבלה, כפי ששמע אותההרב ויטאל בעצמו מפיו. את תוכנו של הספר שמע רבי חיים ויטאל ז"ל במשך 20 חודש בהם התגורר האריז"ל בצפת, בתחילה נכתבו הדברים בקיצור, ואחר כך בפרטי פרטים הספר שיועד על ידי רבי חיים ויטאל להוות את ספר היסוד ללימוד תורת הקבלה, נקרא בשם 'עץ חיים' מתוך כוונה לרמוז ל'עץ החיים' שהיה בגן עדן קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בעניינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי. בהיכל ז' היכל אבי"ע יש תשעה שערים, והם שער דרושי אבי"ע, שער ציור העולמות, שער השמות, שער השמות, שער כסא הכבוד, שער סדר אבי"ע, שער פנימיות הקליפות, קליפת נוגה, ושער קיצור אבי"עידוע כי רבי חיים ויטאל ז"ל גילה טפח בתורת האר"י זלה"ה, וכיסה אותו באלפים אמה. עוד ידוע כי כל סוגיה וסוגיה בדבריו היא לא שלימה, והיא מפוזרת לאורך ורוחב ספריו הקדושים כאן הביאור הוא מקיף על ספר עץ חיים, עם הסברים, הגהות, תרשימים וטבלאות צבעוניים, וחיבור חלקי הסוגייה מעץ חיים, ושמונה השערים המצוינים לרב ז"ל, מבוא שערים ושאר ספרי הרב ז"להביאור גם על פי הקדמת רחובות הנהר למרן הרש"שביאור דרושי פנימיות וחיצוניותביאור על פי דרוש הדעת ביאור לפי סוגיות ערכין ביאור על פי סוגיות עובי ואורךביאור על פי סוגיות דכללות והתכללות, ופרטות וכללותומכל המפרשים, כדי שהסוגייה וסוגיה תהיה מובנת לכל אחד. עם כל זאת כל המבואר כאן בחיבור זה הוא כדי לשכך את האוזן. והתרשימים הם כדי לשבר את העין, בשער זה יש מאות הגהות, מראה מקומות וביאורים. תרשימים טבלאות וציורים בצבע

עץ חייםשער א' ענף בבפרק זה, בענין א"ס ב"ה. איך היה התחלת אצילות העולמות הנאצלים ממנו וגם חקירה גדולה ומחלוקת עצום נחלקו בו כל המקובלים כולם, כי יש מי שכתב כי העשר ספירות הם כסדר עשר מדרגות זו אחר זו, וזו למטה מזו. ויש מי שכתב כי סדר עמידתן דרך קוים ימין ושמאל ואמצע והם ג' ספירות חח"ן זו על גבי זוו בקו ימין, וג"ס בג"ה זו על גבי זו בקו שמאל, וד' ספירות כתי"ם זו על גבי זו בקו האמצעי. ורבים יחכמו ויאמרו כי הם בצורת גלגלים עגולים, זה תוך זה וזההספר עץ חיים נכתב על ידי רבי חיים ויטאל, והוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה. החיבור כולל את תורתו של האריז"ל ואת שיטתו בקבלה, כפי ששמע אותה הרב ויטאל בעצמו מפיו. את תוכנו של הספר שמע רבי חיים ויטאל ז"ל במשך 20 חודש בהם התגורר האריז"ל בצפת, בתחילה נכתבו הרב הספר שיועד על ידי רבי חיים ויטאל להוות את ספר היסוד ללימוד תורת הקבלה, נקרא בשם 'עץ חיים' מתוך כוונה לרמוז ל'עץ החיים' שהיה בגן עדן קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בעניינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי. בהיכל ז' היכל אבי"ע יש תשעה שערים, והם שער דרושי אבי"ע, שער ציור העולמות, שער השמות, שער השמות, שער כסא הכבוד, שער סדר אבי"ע, שער פנימיות הקליפות, קליפת נוגה, ושער קיצור אבי"עידוע כי רבי חיים ויטאל ז"ל גילה טפח בתורת האר"י זלה"ה, וכיסה אותו באלפים אמה. עוד ידוע כי כל סוגיה וסוגיה בדבריו היא לא שלימה, והיא מפוזרת לאורך ורוחב ספריו הקדושים כאן הביאור הוא מקיף על ספר עץ חיים, עם הסברים, הגהות, תרשימים וטבלאות צבעוניים, וחיבור חלקי הסוגייה מעץ חיים, ושמונה השערים המצוינים לרב ז"ל, מבוא שערים ושאר ספרי הרב ז"להביאור גם על פי הקדמת רחובות הנהר למרן הרש"שביאור דרושי פנימיות וחיצוניותביאור על פי דרוש הדעת ביאור לפי סוגיות ערכין ביאור על פי סוגיות עובי ואורךביאור על פי סוגיות דכללות והתכללות, ופרטות וכללותומכל המפרשים, כדי שהסוגייה וסוגיה תהיה מובנת לכל אחד. עם כל זאת כל המבואר כאן בחיבור זה הוא כדי לשכך את האוזן. והתרשימים הם כדי לשבר את העין, בשער זה יש מאות הגהות, מראה מקומות וביאורים. תרשימים טבלאות וציורים בצבע

עץ חייםשער ב' ענף בבפרק זה הרב ז"ל ממשיך ומבאר- אחר שנתבאר לך דרך כללות ענין עשר ספירות בכל מקום שהם איך מתחלקים לכמה בחינות, נתחיל לבאר בענף זה בחינת מדרגות העולמות אשר בתוך החלל הנזכר לעילהספר עץ חיים נכתב על ידי רבי חיים ויטאל, והוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה. החיבור כולל את תורתו של האריז"ל ואת שיטתו בקבלה, כפי ששמע אותההרב ויטאל בעצמו מפיו. את תוכנו של הספר שמע רבי חיים ויטאל ז"ל במשך 20 חודש בהם התגורר האריז"ל בצפת, בתחילה נכתבו הדברים בקיצור, ואחר כך בפרטי פרטים הספר שיועד על ידי רבי חיים ויטאל להוות את ספר היסוד ללימוד תורת הקבלה, נקרא בשם 'עץ חיים' מתוך כוונה לרמוז ל'עץ החיים' שהיה בגן עדן קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בעניינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי. בהיכל ז' היכל אבי"ע יש תשעה שערים, והם שער דרושי אבי"ע, שער ציור העולמות, שער השמות, שער השמות, שער כסא הכבוד, שער סדר אבי"ע, שער פנימיות הקליפות, קליפת נוגה, ושער קיצור אבי"עידוע כי רבי חיים ויטאל ז"ל גילה טפח בתורת האר"י זלה"ה, וכיסה אותו באלפים אמה. עוד ידוע כי כל סוגיה וסוגיה בדבריו היא לא שלימה, והיא מפוזרת לאורך ורוחב ספריו הקדושים כאן הביאור הוא מקיף על ספר עץ חיים, עם הסברים, הגהות, תרשימים וטבלאות צבעוניים, וחיבור חלקי הסוגייה מעץ חיים, ושמונה השערים המצוינים לרב ז"ל, מבוא שערים ושאר ספרי הרב ז"להביאור גם על פי הקדמת רחובות הנהר למרן הרש"שביאור דרושי פנימיות וחיצוניותביאור על פי דרוש הדעת ביאור לפי סוגיות ערכין ביאור על פי סוגיות עובי ואורךביאור על פי סוגיות דכללות והתכללות, ופרטות וכללותומכל המפרשים, כדי שהסוגייה וסוגיה תהיה מובנת לכל אחד. עם כל זאת כל המבואר כאן בחיבור זה הוא כדי לשכך את האוזן. והתרשימים הם כדי לשבר את העין, בשער זה יש מאות הגהות, מראה מקומות וביאורים. תרשימים טבלאות וציורים בצבע

עץ חייםשער א' ענף אבפרק זה, הפרק הראשון בעץ חיים הרב דן בשני שאלות חשובות, מדוע ברא ה' יתברך את העולם, הנקרא אין סוף, הוא שלם ולא חסר כלום, מי היא סיבת בריאת העולםוהשאלה השניה למה בזמן הזה, ולא לפני ולא אחרי הזמן שנברא העולם הזההספר עץ חיים נכתב על ידי רבי חיים ויטאל, והוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה. החיבור כולל את תורתו של האריז"ל ואת שיטתו בקבלה, כפי ששמע אותה הרב ויטאל בעצמו מפיו. את תוכנו של הספר שמע רבי חיים ויטאל ז"ל במשך 20 חודש בהם התגורר האריז"ל בצפת, בתחילה נכתבו הרב הספר שיועד על ידי רבי חיים ויטאל להוות את ספר היסוד ללימוד תורת הקבלה, נקרא בשם 'עץ חיים' מתוך כוונה לרמוז ל'עץ החיים' שהיה בגן עדן קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בעניינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי. בהיכל ז' היכל אבי"ע יש תשעה שערים, והם שער דרושי אבי"ע, שער ציור העולמות, שער השמות, שער השמות, שער כסא הכבוד, שער סדר אבי"ע, שער פנימיות הקליפות, קליפת נוגה, ושער קיצור אבי"עידוע כי רבי חיים ויטאל ז"ל גילה טפח בתורת האר"י זלה"ה, וכיסה אותו באלפים אמה. עוד ידוע כי כל סוגיה וסוגיה בדבריו היא לא שלימה, והיא מפוזרת לאורך ורוחב ספריו הקדושים כאן הביאור הוא מקיף על ספר עץ חיים, עם הסברים, הגהות, תרשימים וטבלאות צבעוניים, וחיבור חלקי הסוגייה מעץ חיים, ושמונה השערים המצוינים לרב ז"ל, מבוא שערים ושאר ספרי הרב ז"להביאור גם על פי הקדמת רחובות הנהר למרן הרש"שביאור דרושי פנימיות וחיצוניותביאור על פי דרוש הדעת ביאור לפי סוגיות ערכין ביאור על פי סוגיות עובי ואורךביאור על פי סוגיות דכללות והתכללות, ופרטות וכללותומכל המפרשים, כדי שהסוגייה וסוגיה תהיה מובנת לכל אחד. עם כל זאת כל המבואר כאן בחיבור זה הוא כדי לשכך את האוזן. והתרשימים הם כדי לשבר את העין, בשער זה יש מאות הגהות, מראה מקומות וביאורים. תרשימים טבלאות וציורים בצבע

עץ חייםשער ב' ענף אבפרק זה הרב ז"ל מבאר הקדמות על השתלשלות העשר ספירות דרך עיגולים, עניינם הוא שכבר נודע שהחלק התחתון שבחמש מדריגות הנשמה,שהיא הנפש כנודע ממנה נתפשטו העשר ססירות דעיגולים בראשונה דרך הקו והצינורהספר עץ חיים נכתב על ידי רבי חיים ויטאל, והוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה. החיבור כולל את תורתו של האריז"ל ואת שיטתו בקבלה, כפי ששמע אותההרב ויטאל בעצמו מפיו. את תוכנו של הספר שמע רבי חיים ויטאל ז"ל במשך 20 חודש בהם התגורר האריז"ל בצפת, בתחילה נכתבו הדברים בקיצור, ואחר כך בפרטי פרטים הספר שיועד על ידי רבי חיים ויטאל להוות את ספר היסוד ללימוד תורת הקבלה, נקרא בשם 'עץ חיים' מתוך כוונה לרמוז ל'עץ החיים' שהיה בגן עדן קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בעניינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי. בהיכל ז' היכל אבי"ע יש תשעה שערים, והם שער דרושי אבי"ע, שער ציור העולמות, שער השמות, שער השמות, שער כסא הכבוד, שער סדר אבי"ע, שער פנימיות הקליפות, קליפת נוגה, ושער קיצור אבי"עידוע כי רבי חיים ויטאל ז"ל גילה טפח בתורת האר"י זלה"ה, וכיסה אותו באלפים אמה. עוד ידוע כי כל סוגיה וסוגיה בדבריו היא לא שלימה, והיא מפוזרת לאורך ורוחב ספריו הקדושים כאן הביאור הוא מקיף על ספר עץ חיים, עם הסברים, הגהות, תרשימים וטבלאות צבעוניים, וחיבור חלקי הסוגייה מעץ חיים, ושמונה השערים המצוינים לרב ז"ל, מבוא שערים ושאר ספרי הרב ז"להביאור גם על פי הקדמת רחובות הנהר למרן הרש"שביאור דרושי פנימיות וחיצוניותביאור על פי דרוש הדעת ביאור לפי סוגיות ערכין ביאור על פי סוגיות עובי ואורךביאור על פי סוגיות דכללות והתכללות, ופרטות וכללותומכל המפרשים, כדי שהסוגייה וסוגיה תהיה מובנת לכל אחד. עם כל זאת כל המבואר כאן בחיבור זה הוא כדי לשכך את האוזן. והתרשימים הם כדי לשבר את העין, בשער זה יש מאות הגהות, מראה מקומות וביאורים. תרשימים טבלאות וציורים בצבע

עץ חייםשער ה' פרק אהרב ז"ל מבאר בשער זה ובפרק זה סוגיה נפלאה הנקראת טנת"א. והם טעמים נקודות תגין ואותיות. והם בחינת האורות היוצאים מא"קהספר עץ חיים נכתב על ידי רבי חיים ויטאל, והוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה. החיבור כולל את תורתו של האריז"ל ואת שיטתו בקבלה, כפי ששמע אותההרב ויטאל בעצמו מפיו. את תוכנו של הספר שמע רבי חיים ויטאל ז"ל במשך 20 חודש בהם התגורר האריז"ל בצפת, בתחילה נכתבו הדברים בקיצור, ואחר כך בפרטי פרטים הספר שיועד על ידי רבי חיים ויטאל להוות את ספר היסוד ללימוד תורת הקבלה, נקרא בשם 'עץ חיים' מתוך כוונה לרמוז ל'עץ החיים' שהיה בגן עדן קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בעניינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי. בהיכל ז' היכל אבי"ע יש תשעה שערים, והם שער דרושי אבי"ע, שער ציור העולמות, שער השמות, שער השמות, שער כסא הכבוד, שער סדר אבי"ע, שער פנימיות הקליפות, קליפת נוגה, ושער קיצור אבי"עידוע כי רבי חיים ויטאל ז"ל גילה טפח בתורת האר"י זלה"ה, וכיסה אותו באלפים אמה. עוד ידוע כי כל סוגיה וסוגיה בדבריו היא לא שלימה, והיא מפוזרת לאורך ורוחב ספריו הקדושים כאן הביאור הוא מקיף על ספר עץ חיים, עם הסברים, הגהות, תרשימים וטבלאות צבעוניים, וחיבור חלקי הסוגייה מעץ חיים, ושמונה השערים המצוינים לרב ז"ל, מבוא שערים ושאר ספרי הרב ז"להביאור גם על פי הקדמת רחובות הנהר למרן הרש"שביאור דרושי פנימיות וחיצוניותביאור על פי דרוש הדעת ביאור לפי סוגיות ערכין ביאור על פי סוגיות עובי ואורךביאור על פי סוגיות דכללות והתכללות, ופרטות וכללותומכל המפרשים, כדי שהסוגייה וסוגיה תהיה מובנת לכל אחד. עם כל זאת כל המבואר כאן בחיבור זה הוא כדי לשכך את האוזן. והתרשימים הם כדי לשבר את העין, בשער זה יש מאות הגהות, מראה מקומות וביאורים. תרשימים טבלאות וציורים בצבע

עץ חייםשער ו' פרק אהרב ז"ל מבאר בשער זה ובפרק זה סוגיה נפלאה היא עולם העקודים, שהם אורות היוצאים דרך הפההספר עץ חיים נכתב על ידי רבי חיים ויטאל, והוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה. החיבור כולל את תורתו של האריז"ל ואת שיטתו בקבלה, כפי ששמע אותההרב ויטאל בעצמו מפיו. את תוכנו של הספר שמע רבי חיים ויטאל ז"ל במשך 20 חודש בהם התגורר האריז"ל בצפת, בתחילה נכתבו הדברים בקיצור, ואחר כך בפרטי פרטים הספר שיועד על ידי רבי חיים ויטאל להוות את ספר היסוד ללימוד תורת הקבלה, נקרא בשם 'עץ חיים' מתוך כוונה לרמוז ל'עץ החיים' שהיה בגן עדן קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בעניינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי. בהיכל ז' היכל אבי"ע יש תשעה שערים, והם שער דרושי אבי"ע, שער ציור העולמות, שער השמות, שער השמות, שער כסא הכבוד, שער סדר אבי"ע, שער פנימיות הקליפות, קליפת נוגה, ושער קיצור אבי"עידוע כי רבי חיים ויטאל ז"ל גילה טפח בתורת האר"י זלה"ה, וכיסה אותו באלפים אמה. עוד ידוע כי כל סוגיה וסוגיה בדבריו היא לא שלימה, והיא מפוזרת לאורך ורוחב ספריו הקדושים כאן הביאור הוא מקיף על ספר עץ חיים, עם הסברים, הגהות, תרשימים וטבלאות צבעוניים, וחיבור חלקי הסוגייה מעץ חיים, ושמונה השערים המצוינים לרב ז"ל, מבוא שערים ושאר ספרי הרב ז"להביאור גם על פי הקדמת רחובות הנהר למרן הרש"שביאור דרושי פנימיות וחיצוניותביאור על פי דרוש הדעת ביאור לפי סוגיות ערכין ביאור על פי סוגיות עובי ואורךביאור על פי סוגיות דכללות והתכללות, ופרטות וכללותומכל המפרשים, כדי שהסוגייה וסוגיה תהיה מובנת לכל אחד. עם כל זאת כל המבואר כאן בחיבור זה הוא כדי לשכך את האוזן. והתרשימים הם כדי לשבר את העין, בשער זה יש מאות הגהות, מראה מקומות וביאורים. תרשימים טבלאות וציורים בצבע

עץ חייםשער א' ענף גבפרק זה הרב ז"ל מבאר הקדמה בענין אלו השני בחינות שהם עגולים והיושר בציור אדם, כי הנה יש באדם התחתון חמשה בחינות אורות שהם הנרנח"יהספר עץ חיים נכתב על ידי רבי חיים ויטאל, והוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה. החיבור כולל את תורתו של האריז"ל ואת שיטתו בקבלה, כפי ששמע אותההרב ויטאל בעצמו מפיו. את תוכנו של הספר שמע רבי חיים ויטאל ז"ל במשך 20 חודש בהם התגורר האריז"ל בצפת, בתחילה נכתבו הדברים בקיצור, ואחר כך בפרטי פרטים הספר שיועד על ידי רבי חיים ויטאל להוות את ספר היסוד ללימוד תורת הקבלה, נקרא בשם 'עץ חיים' מתוך כוונה לרמוז ל'עץ החיים' שהיה בגן עדן קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בעניינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי. בהיכל ז' היכל אבי"ע יש תשעה שערים, והם שער דרושי אבי"ע, שער ציור העולמות, שער השמות, שער השמות, שער כסא הכבוד, שער סדר אבי"ע, שער פנימיות הקליפות, קליפת נוגה, ושער קיצור אבי"עידוע כי רבי חיים ויטאל ז"ל גילה טפח בתורת האר"י זלה"ה, וכיסה אותו באלפים אמה. עוד ידוע כי כל סוגיה וסוגיה בדבריו היא לא שלימה, והיא מפוזרת לאורך ורוחב ספריו הקדושים כאן הביאור הוא מקיף על ספר עץ חיים, עם הסברים, הגהות, תרשימים וטבלאות צבעוניים, וחיבור חלקי הסוגייה מעץ חיים, ושמונה השערים המצוינים לרב ז"ל, מבוא שערים ושאר ספרי הרב ז"להביאור גם על פי הקדמת רחובות הנהר למרן הרש"שביאור דרושי פנימיות וחיצוניותביאור על פי דרוש הדעת ביאור לפי סוגיות ערכין ביאור על פי סוגיות עובי ואורךביאור על פי סוגיות דכללות והתכללות, ופרטות וכללותומכל המפרשים, כדי שהסוגייה וסוגיה תהיה מובנת לכל אחד. עם כל זאת כל המבואר כאן בחיבור זה הוא כדי לשכך את האוזן. והתרשימים הם כדי לשבר את העין, בשער זה יש מאות הגהות, מראה מקומות וביאורים. תרשימים טבלאות וציורים בצבע

המקובל רבי יוסף ג'יקטיליה המקובל רבי יוסף בן אברהם ג'יקטיליה נודע גם כמהר"י ג'יקטיליה [נולד בשנת ה'ח', 1248 - והסתלק בשנת ה'ס"ה, 1305 או 1325], היה מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13 רבי יוסף נולד בקסטיליה, והיה תלמידו של המקובל הנבואי רבי אברהם אבולעפיה, שאמר עליו בספרו אוצר עדן הגנוז - והוא [רבי יוסף] בלא ספק הצליח הצלחה מופלאה במה שלמד לפני, והוסיף מכוחו ומדעתו, וה' היה עמו המקובל רבי יוסף ג'יקטיליה הרחיב והפיץ את תורת רבו ברבים, בהיותו כבן 26 חיבר את ספרו גינת אגוז, העוסק בגימטריות וצירופי שמות קבליים ספרו שערי אורה נחשב אצל המקובלים לאחד מספרי היסוד הקבליים, ומפורסם שהאר"י אמר על ספר זה כי הוא המפתח לכל תורת הסוד. גם תלמידו הגדול של הגאון רבי אליהו [הגר"א] רבי חיים מוולוז'ין, התבטא פעם שעל מנת לצאת ידי חובת תורת הקבלה, יש ללמוד את ספר הזוהר ואת ספר שערי אורה בספרו שערי אורה רצה לספק לתלמידיו הסברים על הקבלה, התייחס לאלהי"ם דרך הספירות, הספר פותח בתשובה לשאלה מהם שמותיו של אלהי"ם, כל אחד מהשמות, חוץ מהשם המפורש, מצביע על יחס לעולם, התלמיד השואל רצה להפיק רוחניות מהם, לעשות שימוש רוחני בשמות, ורבי יוסף ג'יקטיליה מנסה להניא את התלמיד מעשיית שימוש בשמות, וודאי שלא לצורך רווח חומרי מרן הבית יוסף להלכה, הביא מספר שמועות בשמו, לדוגמה - שאין להוציא תפילין של ראש מהתיק עד שיניח תפילה של יד, שאין לקדש את הלבנה עד שיעברו עליה שבעה ימים, ושאין להפסיק בעניית אמן יהא שמיה רבא בקדיש בין מילת עלמיא למילת יתברךספר זה, הוא בעצם שלוש ספרים א. ספר הניקוד - סוד הניקוד בלשון הקודש ב. ספר החשמל - סוד מרכבת יחזקאל ואותיות הדקדוקג. ספר הנחש - סוד כוחות הטומאה בספרים אלו המקובל רבי יוסף ג'יקטילה, מעמיד את כל היקום והקיום על הניקוד. בעזרת הניקוד מציג המקובל רבי יוסף ג'יקטילה את הניקוד הן מבחינה הפילוסופית והן מבחינה קבלית, זו בצד זו. והניקוד משתלב במערך הספירות, הניקוד משקף אפוא את היקום .

שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּיתהַקְדָּמוֹת בְּתוֹרַת הַקַּבָּלָהוְסוֹד הָאֵין סוֹף וַאֲצִילוּת הָעוֹלָמוֹתהָרַב יוֹסֵף חַיִּים מִבַּגְדָּד הָרַב יוֹסֵף חַיִּים מִבַּגְדָּד [הרי"ח, בֶּן אִישׁ חַי, כ"ז בְּאָב הַ'תקצ"ה, 2 בְּאוֹגוּסְט 1835 - י"ג בֶּאֱלוּל הַ'תרס"ט, 30 בְּאוֹגוּסְט 1909] הָיָה מְקֻבָּל, דַּרְשָׁן, מַנְהִיג קְהִלָּה, מְחַבֵּר סְפָרִים וְאֶחָד הַפּוֹסְקִים הַבּוֹלְטִים בְּקֶרֶב יַהֲדוּת אַרְצוֹת הָאִסְלָאם. מְכֻנָּה הַבֵּן אִישׁ חַי עַל שֵׁם סִפְרוֹ נוֹלַד בְּבַגְדָּד לָרַבָּנִית מַזָּל טוֹב וְלָרַב אֵלִיָּהוּ בֶּן הָרַב מֹשֶׁה חַיִּים, אֲשֶׁר שִׁמֵּשׁ כְּרַבָּהּ הָרָאשִׁי שֶׁל בַּגְדָאד בְּסוֹף הַמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וּבְרֵאשִׁית הַמֵּאָה הַתְשַׁע עֶשְׂרֵה. דּוֹדוֹ הָיָה הָרַב עַבְּדַאלְלָה בֶּן מֹשֶׁה חַיִּיםכַּאֲשֶׁר הָיָה כְּבֶן שֶׁבַע נָפַל לְתוֹךְ בְּאֵר עֲמֻקָּה תּוֹךְ כְּדֵי מִשְׂחָק אַךְ נִצַּל. בִּהְיוֹתוֹ בְּבוֹר נֶדֶר שֶׁכְּשֶׁיָּצָא מֵהַבּוֹר יַקְדִּישׁ אֶת כָּל חַיָּיו לְלִמּוּד תּוֹרָה. אֶת רֵאשִׁית לִמּוּדָיו הִתְחִיל בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אֵצֶל דּוֹדוֹ, אֲחִי אִמּוֹ, הָרַב דָּוִד חַי מֵאִיר יוֹסֵף נִסִּים סַלְמָאן מַעַתוּקהָרַב יוֹסֵף חַיִּים הָיָה בְּקֶשֶׁר רָצִיף עִם מְקֻבְּלֵי יְשִׁיבַת הַמְּקֻבָּלִים בֵּית אֵל בִּירוּשָׁלַיִם, אִמֵּץ מִמִּנְהֲגֵיהֶם וְהִנְחִיל אוֹתָם לִיהוּדֵי בָּבֶלהָרַב שִׁמְעוֹן אָגָסִי זצ"ל, תַּלְמִידוֹ שֶׁל הרי"ח הַטּוֹב, מְחַבֵּר סֵפֶר בְּנֵי אַהֲרֹן עַל שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים לְרַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זלה"ה, בֵּאֵר אֶת שֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת הרי"ח, הִיא נִיצוֹץ יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְכָל מָה שֶׁקָּרָה לְיוֹסֵף הַצַּדִּיק קָרָה לְרַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים

רבי יהונתן אייבשיץ (ה'תנ"ד, 1694 - כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן. מגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו, ומחברם של ספרי הלכה שהמפורסם שבהם הוא ה'כרתי ופלתי'. כיהן כרבן של קהילות אה"ולצד עיסוקו בחלק הנגלה של התורה, שהקנה לו את עיקר פרסומו, עסק גם בתורת הנסתר ואף כתב קמעות. עיסוקו זה קומם נגדו את רבי יעקב עמדין (היעב"ץ) שמצא רמזים שבתאיים בכתביו ופתח בפולמוס להחרמתו. הרב אייבשיץ זכה לגיבוי מאת רוב רבני דורו והפולמוס דעך אם כי לא נעלם. טענותיו של היעב"ץ נגדו היו שגויותנולד בפינצ'וב שבפולין, עיר הולדתה של אמו. משפחתו הייתה משפחה רבנית, אמו שיינדל הייתה בתו של רבי יהודה ליב צונץ רבן של האלישוי ופינצ'וב, ואביו רבי נתן נטע, שלימים היה רבה של העיר אייבשיץ (Eibenschütz) שבצ'כיה מיוחס לצאצאי האר"י, ולרבי נתן שפירא בעל "מגלה עמוקות". שכן, נתן נטע היה בנו של אשר זעליג שפירא דיין בקראקא, בן ישראל משה שפירא, בן יצחק שפירא בנם של רוזא ואברהם נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות". שניהם נפטרו לפני מלאות לבנם חמש עשרה שניםבתקופת מץ זיהה שהמניע לעזיבת הדת בקרב רבים מיהודי האזור לא נבע במישרין מקעקוע יסודות הדת, אלא מהיסחפות בזרם החיים ובורות באשר לדרישות ההלכה. לשם כך, בצעד חריג עבור רב במעמדו כתב קיצור הלכות שבת ביידיש כדי להפיץ את תודעת ההלכה גם בקרב מי שהשכלתם לא אפשרה להם קריאה והבנה בעבריתבמשך שנות ישיבתו במץ בדק רבי יהונתן את האפשרות לקבל משרת רבנות בעיר שיש בה בית דפוס כדי שיוכל לטפל בהדפסת כתביו המוכנים לדפוס. ב-1746 השיג מינוי כזה בקהילת פיורדא, אך אנשי קהילת מץ הצליחו לעכב אותו ובהמשך להניא אותו מתוכניתו. הוא נותר בעיר עוד ארבע שנים עד שנקרא לכהן כרבן של קהילות אה"ו - יהודי העיר המבורג והעיירות אלטונה וואנדסבק הסמוכות לה, שלימים היו לשכונות בעירבשנת ה'תק"י (1750), לאחר פטירתו של רבי יחזקאל קצינאלפוגין (ה"כנסת יחזקאל"), נבחר לכהן כרבן של קהילות אה"ו. רבנות זו נחשבה אז לאחת המשרות החשובות והמכובדות ביותר ביהדות אשכנז. על אף חשיבותה האזרחית של המבורג הגדולה, אשר הייתה מרכז כלכלי ופיננסי, המרכז התורני של קהילות אה"ו היהודיות היה באלטונה. גם לאחר איחוד שלוש הקהילות, נותר מושב אב בית הדין המשותף שלהן, באלטונהספר יערות דבש הוא דרשות ותוכחות מוסר שדרש הרב זצ"ל

Rebbi Yehuda Halevi [auch Yehuda Halevi oder ha-Levi; hebräisch: יהודה הלוי und Yehuda ben Shmuel Halevi יהודה בן שמואל הלוי; arabisch: يهوذا اللاوي Yahuḏa al-Lawi; c. 1075 - 1141] war ein spanisch-jüdischer Arzt, Dichter und Philosoph. Er wurde 1075 oder 1086 in Spanien, entweder in Toledo oder Tudela, geboren und starb kurz nach seiner Ankunft im Heiligen Land im Jahr 1141, dem damaligen Kreuzritterkönigreich Jerusalem.Rebbi Yehuda Halevi gilt als einer der größten hebräischen Dichter, der sowohl für seine religiösen als auch für seine weltlichen Gedichte gefeiert wird, von denen viele in der heutigen Liturgie erscheinen. Sein größtes philosophisches Werk war das - Sefer ha-Kuzari.Es ist das philosophische Werk von Rebbi Yehuda Halevi [Riha "l], das im Jahr 1139 in jüdischem Arabisch geschrieben wurde. Der jüdische Weise Rebbi Yehuda Ben Tibbon übersetzte dieses Buch aus dem Arabischen ins Hebräische. Die erste hebräische Fassung des Buches wurde "Sefer ha-kuzari" genannt und erhielt so seinen berühmten Namen. Das Buch ist in Form eines Gesprächs zwischen dem König der Chasaren und einem jüdischen Weisen über die Grundlagen des Judentums geschrieben. Die Geschichte der freiwilligen Konversion der Chasaren einige Generationen zuvor dient dem Autor als Hintergrund und Grundlage für den Charakter eines Chasarenkönigs. Das Kuzari-Buch gilt als eine der Säulen der jüdischen Philosophie im Besonderen und des jüdischen Denkens im Allgemeinen.Das Buch, das aus fünf Teilen besteht, ist in fünf Essays verfasst. Es beschreibt und schützt die Lehren des jüdischen Glaubens in einer Zeit, in der das Judentum zwischen dem christlichen Hammer und dem muslimischen Amboss steht, und in einem Angriff beider Teile der Philosophie und seitens der Karaiten [Gruppe von Juden, die das Judentum verließen und sich weigerten, den Weisen zu folgen]. Das Buch bedient sich äußerlich der platonischen Methodik des Dialogs, wobei der Begriff des Dialogs etwas anders interpretiert wird, und innerlich verwendet Rebbi Yehuda Halevi, der trotz seiner prinzipiellen Ablehnung aristotelischer Konzepte oft auf diese zurückgreift, um die von ihm vorgestellten Ideen zu illustrieren.Anhand von Dialogen zwischen dem König der Chasaren, der auf der Suche nach einer neuen Religion ist, und dem jüdischen Weisen, der ihm das Judentum beschreibt, zeigt Rebbi Yehuda Halevi ein ganzes Fundament des jüdischen Glaubens auf, das nicht auf kalter philosophischer Logik, sondern auf historisch-prophetischer Offenbarung beruht, die dem rationalen Denken hier nicht widerspricht. Anhand der Fragen und Untersuchungen von König Kuzor konfrontiert Rebbi Yehuda Halevi verschiedene Religionen, Glaubensrichtungen und philosophische Meinungen und stellt die Position des Judentums zu diesen Fragen gemäß seiner Interpretation dar. Im Gegensatz zu theoretischen philosophischen Büchern ist dieses Buch pulsierend und lebendig und fordert den Leser durch seine Form, seinen Stil und seinen Inhalt zum Weiterlesen auf. Rebbi Yehuda Halevis tiefes Wissen um die Tugenden des Judentums, seine umfassende philosophische Ausbildung sowie sein wissenschaftliches Verständnis und sein Beruf [Arzt] sind in diesem Buch offensichtlich.

Das Sefer Shemirat HaLashon, Lebenslust ist das Hauptwerk von Rabbi Yisrael Meir Kagan, der später einfach als Chofetz Chaim bekannt wurde. Das Buch befasst sich mit der jüdischen Ethik und den Gesetzen der Rede und gilt als die maßgebliche Quelle zu diesem Thema. Der Titel des Werks Chofetz Chaim von Rabbi Yisrael Meir Kagan ist den Psalmen entnommen: Kommt, Kinder, hört auf mich; ich will euch die Furcht des Herrn lehren. Wer ist der Mensch, der das Leben begehrt, der Tage liebt, um das Gute zu sehen? Hüte deine Zunge vor dem Bösen und deine Lippen vor trügerischem Reden. Meide das Böse und tue das Gute, suche Frieden und jage ihm nach. - [Psalm 34:12-15] Das Thema des Buches ist hilchos shmiras halashon [Gesetze der reinen Rede]. Rabbi Kagan liefert zahlreiche Quellen aus der Tora, dem Talmud und den Rishonim [frühen Kommentatoren] über die Strenge des jüdischen Gesetzes über Klatsch und Tratsch. Lashon Hara, was so viel wie böse Rede bedeutet [oder auch Klatsch und Verleumdung und Verbote der Diffamierung], wird manchmal mit Verleumdungsverboten übersetzt, bezieht sich aber im Wesentlichen auf das Verbot, böse/schlechte/unangenehme Dinge über eine Person zu sagen, unabhängig davon, ob sie wahr sind oder nicht. Rabbi Yisrael Meir [HaKohen] Kagan [26. Januar 1838 - 15. September 1933], im Volksmund Chofetz Chaim genannt, war ein einflussreicher Rabbiner der Musar-Bewegung, ein Halachist, Posek und Ethiker, dessen Werke nach wie vor großen Einfluss auf das jüdische Leben haben.Er diente für kurze Zeit als Stadtrabbiner von Radin. Dann trat er von diesem Amt zurück, um die Jeschiwa in der Stadt zu gründen, die schließlich weltberühmt wurde. Nach allem, was man hört, war er ein bescheidener und demütiger Mann. Eine Zeit lang hatte er ein Geschäft für Haushaltswaren, das seine Frau leitete. Das Geschäft war jedoch nicht erfolgreich, und er wandte sich dem Unterrichten zu, um sich und seine Familie zu ernähren. Von 1864 bis 1869 lehrte er Talmud in Minsk und Washilishok. Im Jahr 1869 gründete er eine Jeschiwa in Radin. Die Jeschiwa war ein Erfolg und erlangte große Bekanntheit, so dass sie später als "Jeschiwa Chofetz Chaim von Radin" bekannt wurde. Kagan, der als Chofetz Chaim bekannt wurde, verbreitete die Tora nicht nur durch seine Jeschiwa, sondern engagierte sich auch sehr für jüdische Belange. Er reiste viel, um die Einhaltung der Mitzwot unter den Juden zu fördern. Er wurde zu einem der einflussreichsten Rabbiner des orthodoxen Judentums im späten 19. und frühen 20. Jahrhundert und spielte eine zentrale Rolle in der Weltbewegung Agudath Israel in Osteuropa.Obwohl ihn die antireligiöse Haltung, die den Zionismus durchzog, sehr beunruhigte, weigerte sich Kagan zunächst, sich persönlich in die Angelegenheit einzumischen, und verzichtete darauf, die Bewegung öffentlich anzuprangern. Als seine Ansichten bekannt wurden, warnte er seine Studenten davor, sich den Zionisten anzuschließen, und erklärte deren politische Ziele als unvereinbar mit der Thora. Dennoch schätzte er das Heilige Land, und 1925 wurde bekannt, dass er Warschau mit seiner Tochter und seinem Schwiegersohn verlassen würde, um sich dauerhaft in Petach Tikvah, Palästina, niederzulassen. Als prominente Rabbiner und Jeschiwa-Dekane von seinen Plänen erfuhren, überredeten sie ihn, in Radin zu bleiben, wo er am 15. September 1933 im Alter von 95 Jahren starb.

PirkeiDeRabbi Eliezer Chapter of the greatRebbi Eliezer Rebbi Eliezer Ben Hyrcanus¿¿¿¿¿¿Hebrew With English Translation ¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿¿ ¿¿ ¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿¿Rebbi Eliezer ben Hyrcanus....In a new Zohar it is stated that Rebbi Eliezer was a reincarnation of Reuven the firstborn of Yaakov, and for this reason, the decree of ten martyrs who according to the Kabbalah was sentenced to the ten sages for being equal against the ten tribes who threw Yosef into the pit, did not apply to Rebbi Eliezer but only ordered to throw Yosef into the pit, and therefore threw Rebbi Eliezer into the pit but raised him afterwards and did not kill him.In the book of Bnei Yissachar it is stated that since Reuven was the one who always dealt with repentance for his sin that confused his father's performance, it is appropriate to rule like him when it comes to repentance, and because Rebbi Eliezer rules that the witnesses handed over This year - the time of writing, Yom Kippur - the time of signing, and Hoshana Rabba - which is the time of handing over the notes to the emissaries, it should be ruled that the time of repentance exists until Hoshana Rabba, and until then it is possible to repent and change the sentence. He connects these things, to the reason by which Moshe Rabbeinu prayed that Rebbi Eliezer came out of his loins as quoted in the ruling in the name of Rebbi Acha.Years passed during which Rebbi Eliezer was prevented from reaching the Beit Midrash. Sages lost his teachings and the many of his traditions he had. Specially in particular Rebbi Akiva who was his special student. He lost the controversy over Achnai's furnace. He did not compromise with the sages, even though the halacha [the Jewish law] is - singular and plural halacha as plural. But he did not give up his mind, without which there is no point in life, but what are years, even decades, in the face of eternity.¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿ ¿¿ ¿¿¿¿¿¿¿¿¿, ¿¿¿¿¿ - ¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿, ¿¿ ¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿¿, ¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿ ¿¿¿¿, ¿¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿¿ ¿¿¿ ¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿¿, ¿¿¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿¿ ¿¿ ¿¿¿ ¿¿¿¿¿ ¿¿ ¿¿¿¿, ¿¿¿ ¿¿¿¿ ¿¿¿¿ ¿¿¿ ¿¿¿¿ ¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿ ¿¿¿¿. ¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿ ¿¿¿. ¿¿¿ ¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿¿ ¿¿ ¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿¿ ¿¿¿ ¿¿¿¿¿¿¿ ¿¿ ¿¿¿ ¿¿¿¿¿ ¿¿ ¿¿¿¿¿. ¿¿¿ ¿¿¿¿ ¿¿¿ ¿¿¿¿ ¿¿¿¿ ¿¿¿¿¿ ¿¿¿¿ ¿¿¿ ¿¿